פרשת חקת
פרשת חוקת נקראת כך על שם פרשיית פרה אדומה, הפותחת אותה ומהווה סמל מובהק לחלק במצוות התורה שאינו מובן לנו בהגיון. המדרש קושר מצווה זו לדברי שלמה המלך שניסה לגלות את כל טעמי המצוות וכשהגיע למצוות פרה אדומה נעצר ואמר: "אָמַרְתִּי אֶחְכָּמָה וְהִיא רְחוֹקָה מִמֶּנִּי". קיומו של חלק ה"חוקים" בתורה, מבטיח התמסרות ונאמנות שאינה מותנית בהבנה. יש בו מן המשמעת של העבד שעושה רצון מלכו, אך גם מן התמימות של הילד שסומך על כך שהוריו רוצים בטובתו. החלק השני של מצוות התורה הוא המשפטים: "אֵלֶּה הַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים וְהַתּוֹרֹת אֲשֶׁר נָתַן ה' בֵּינוֹ וּבֵין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּהַר סִינַי בְּיַד מֹשֶׁה". המשפטים מבטאים את החלק בתורה שמובן לאדם ומעורר את רצונו האישי. הם מזמינים את האדם להזדהות, לא רק אם נותן התורה, אלא גם עם חוכמת התורה. ניתן לאמר שבכל מצווה יש רבדים של משפט ורבדים של חוק והאדם יכול להרחיב את החלק המובן על ידי לימודו, כל עוד הוא זוכר שחלקים מטעמי הצווה נשארים מעבר להשגתו ומזמינים אותו לצמיחה מתמדת.