פרשת שופטים
"שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים תִּתֶּן לְךָ בְּכָל שְׁעָרֶיךָ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ לִשְׁבָטֶיךָ וְשָׁפְטוּ אֶת הָעָם מִשְׁפַּט צֶדֶק".
הפרשה פותחת בציווי למנות שופטים בכל הארץ ולא להסתפק בבתי משפט מחוזיים בערים הגדולות. הקפדה זאת מוודאת שהצדק יהיה נגיש לכל חלקי הארץ ולא יחלק בין מרכז לפריפריה. כמו כן הדאגה לפריסה ארצית ושבטית תביא לייצוג הולם של כל חלקי האוכלוסייה והשבטים השונים בתוך בתי המשפט.
חסידים נהגו לדרוש את הפסוק בכיוון נוסף, כשהם מדייקים במילים "תתן לך בכל שעריך", כמתייחסות לכל יחיד ויחיד. משמעות הדבר, שאדם צריך להיות מודע לצורך ב"שיפוט ובשיטור" בשערי גופו- מקומות המעבר מן החוץ פנימה. החושים שלנו קולטים רשמים מן החוץ, אנו יכולים וצריכים להפעיל שיקול דעת לגבי הפנמתם. לשון הרע ששמענו לא ישפיע עלינו אם נשפוט אותו, נבחין ברוע הטמון ונסנן את מה שהולך אתנו
