פרשת בהר- הכי אחי
פרשתנו עוסקת בהסדרת היבטים כלכליים רבים, בין אדם לחברו ובוחרת פעמים רבות במושג האחווה, כדי לתאר את היחס בין האנשים. לדוגמא, הצורך לתמוך בחבר ולא לנצל את חולשתו לטובת רווח כלכלי, בדמות ריבית: "וְכִי יָמוּךְ אָחִיךָ וּמָטָה יָדוֹ עִמָּךְ וְהֶחֱזַקְתָּ בּוֹ גֵּר וְתוֹשָׁב וָחַי עִמָּךְ. אַל תִּקַּח מֵאִתּוֹ נֶשֶׁךְ וְתַרְבִּית וְיָרֵאתָ מֵאֱלֹהֶיךָ וְחֵי אָחִיךָ עִמָּךְ".
הבחירה במילה "אחיך" מייצרת מעגלי "אני מתרחב". בדומה לציווי "ואהבת לרעך כמוך", שם התורה מרחיבה את מעגל האהבה, מאהבת האדם אל עצמו, אל עבר אהבתו לזולתו, כך היחס לחבר ובתוכו גם לגר ולתושב, נובע כולו מהיחס לאחיך. ישנה דרך מוסרית שונה, המדגישה את מעמדו הנפרד של הזולת והצורך להגן על זכויותיו, בתורת "מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך". פרשתנו, מגיעה מכיוון הפוך, המכניס את הזולת להיות חלק מהמשפחה ובכך חלק מהאני המורחב. שיטת מוסר זו תעסוק יותר בנתינה לאחר, מאשר בשימור זכויותיו, ב"אנשים אחים אנחנו", יותר מאשר ב"חיה ותן לחיות". בניין מוסרי שלם יחפש להיבנות משתי הגישות יחדו.
