חנוכה ופרשת מקץ
הגמרא במכת שבת שואלת מהי חנוכה ועונה בסיפור נס פח השמן מבלי להתייחס לנצחון המכבים. נוסח תוספת התפילה המיוחדת לחנוכה, תפילת "על הניסים" מתארת את נס נצחון המכבים ומתעלמת מנס פח השמן. יש המחפשים כאן מחלוקת בין זרמים שונים ביהדות בימי בית שני, בין אלה המצדדים בהאדרת המעשה האנושי והעלמת ממד הנס, לבין אלה המאדירים את הממד הניסי וסולדים מהמלחמתיות המכבית. אני שייך לסוברים שזו מחלוקת מלאכותית והאמת עולה משילוב בין המקורות. הנס הגדול הוא וודאי נצחון המעטים מול הרבים ושימור המסורת היהודית אל מול הדורסנות היווניות וגזירותיה. אלא שנצחון צבאי אפשר לבודד ולראות בו פעולה אנושית מנותקת מעולם הנס, בסגנון- "נס לא קרה לנו". לכן נדרשת הדגשת ממד הנס כדי שיבוא השמן וילמד על המלחמה. הייחודיות של ניסי חנוכה ופורים היא שהנס והסיוע הא-לוהי פועל בדרכי הטבע ולא בשידוד מערכותיו, כמו בקריעת ים סוף. אנו שותפים לקב"ה בנס, בעזרת חכמה, אומץ מסירות וגבורה. זו מדרגת ניסים גבוהה ביותר ואותה ניתן ללמוד מיוסף הצדיק בפרשתנו. שפותר בחכמתו את חלום פרעה, אך מייחס זאת מיד לקב"ה: "בִּלְעָדָי אֱלֹהִים יַעֲנֶה אֶת שְׁלוֹם פַּרְעֹה". ומצליח ללמד בכך את פרעה שאומר בהמשך: "הֲנִמְצָא כָזֶה אִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ אֱלֹהִים בּוֹ".
