חופית שלנו

פרשת וישב " "I have a dream

(ג) וְיִשְׂרָאֵל אָהַב אֶת יוֹסֵף מִכָּל בָּנָיו כִּי בֶן זְקֻנִים הוּא לוֹ וְעָשָׂה לוֹ כְּתֹנֶת פַּסִּים: וַיִּרְאוּ אֶחָיו כִּי אֹתוֹ אָהַב אֲבִיהֶם מִכָּל אֶחָיו וַיִּשְׂנְאוּ אֹתוֹ וְלֹא יָכְלוּ דַּבְּרוֹ לְשָׁלֹם: וַיַּחֲלֹם יוֹסֵף חֲלוֹם וַיַּגֵּד לְאֶחָיו וַיּוֹסִפוּ עוֹד שְׂנֹא אֹתוֹ... וַיּוֹסִפוּ עוֹד שְׂנֹא אֹתוֹ עַל  חֲלֹמֹתָיו וְעַל דְּבָרָיו: וַיַּחֲלֹם עוֹד חֲלוֹם אַחֵר וַיְסַפֵּר אֹתוֹ לְאֶחָיו וַיֹּאמֶר הִנֵּה חָלַמְתִּי חֲלוֹם עוֹד וְהִנֵּה הַשֶּׁמֶשׁ וְהַיָּרֵחַ וְאַחַד עָשָׂר כּוֹכָבִים מִשְׁתַּחֲוִים לִי: וַיְסַפֵּר אֶל אָבִיו וְאֶל אֶחָיו וַיִּגְעַר בּוֹ אָבִיו וַיֹּאמֶר לוֹ מָה הַחֲלוֹם הַזֶּה אֲשֶׁר חָלָמְתָּ הֲבוֹא נָבוֹא אֲנִי וְאִמְּךָ וְאַחֶיךָ לְהִשְׁתַּחֲוֹת לְךָ אָרְצָה: וַיְקַנְאוּ בוֹ אֶחָיו וְאָבִיו שָׁמַר אֶת הַדָּבָר:

האחים שונאים את יוסף. זה מתחיל בכך שהוא מדווח עליהם לאבא, ממשיך באהבה היתרה שיעקב מרעיף עליו ובביטוי הממשי שלה- כתונת הפסים, וכלה בחלומות אותם מספר יוסף לאחיו. אולם למרות שהשנאה מופיע כבר מראשית הפרשה, הקנאה לא מלווה את אהבת האב ולא את הכותונת, אלא את החלומות. ניתן לאמר, שכשם שיעקב, מצד אחד גוער ביוסף על חלומו ומצד שני שומר את החלום ומצפה לו, כך גם האחים, מצד אחד שונאים את יוסף על חלומותיו ומנסים לפגוע בהגשמתם("וְנַשְׁלִכֵהוּ בְּאַחַד הַבֹּרוֹת...וְנִרְאֶה מַה יִּהְיוּ חֲלֹמֹתָיו") ומצד שני רואים בחלומות ערך מוסף ממשי שהופך מושא לקנאה.

מתוך משבר האחווה, נלמד על חשיבות החלום. כפי שכותב הרב קוק: החלומות הגדולים יסוד העולם הם...רק החלום החופשי, המורד במציאות וגבוליה, הוא הוא באמת האמת היותר הווייתית של המציאות."