חופית שלנו

פרשת יתרו- יציאה מן הסדר

סמוך לתחילת פרשתנו מופיע הפסוק הבא:"וַיָּבֹא יִתְרוֹ חֹתֵן מֹשֶׁה וּבָנָיו וְאִשְׁתּוֹ אֶל מֹשֶׁה אֶל הַמִּדְבָּר אֲשֶׁר הוּא חֹנֶה שָׁם הַר הָאֱלֹהִים"  העובדה שהר סיני, אליו מגיע יתרו, נמצא במדבר היא עובדה ידועה והפסוק המציין אותה בכמה מקומות. מדוע, אם כן, מצוינת עובדה זו שוב בפסוק שלנו? רש"י( צפון צרפת המאה ה 11 לסה"נ ) שאל שאלה זו והרי תשובתו:

"אל המדבר" - אף אנו יודעין שבמדבר היו, אלא בשבחו של יתרו דבר הכתוב, שהיה יושב בכבודו של עולם ונדבו לבו לצאת אל המדבר, מקום תהו, לשמוע דברי תורה.

ניתן להבין את גדלותו של יתרו היוצא ממקום מכובד ופורה למדבר השמם, בסיכון שהוא לוקח על עצמו ובנכונות לערעור בטחונו, אבל השימוש בביטוי "מקום תוהו",  מזמין אותנו להבנה נוספת. יתרו הוא איש של סדר. בהמשך הפרשה הוא יסדר את כל מערכת המשפט בישראל בעזרת עצתו למשה. היכולת לצאת מן הסדר לטובת מקום תוהו היא יכולת הכרחית בדרך לקבל תורה. אדם שחי בתודעה שהוא "מסודר בחיים", לא יזכה לקבל תורה. ההתחדשות דורשת צימאון מדברי, נכונות לעבור מסימני קריאה לסימני שאלה והיא מה שמאפשרת ליתרו ולנו להתחדש ולקבל תורה.