פרשת ויקרא, שבת זכור והכנה לפורים במוצ"ש - לֵךְ כְּנוֹס אֶת כָּל הַיְּהוּדִים
אם צריך לשים את האצבע על נקודת המהפך במגילת אסתר, ראשית התהוותו בכניסה של אסתר לעמדה של הובלת המציאות, מתרחשת בפרק ד במגילה. מרדכי מגיע אל שער המלך, קרוע בגדים, מתאבל וזועק על גזירת המן, להשמיד את כל יהודי העולם ביום אחד. בשולחו את האיגרת, הקוראת להשמדת היהודים, לאסתר, הוא מצפה ממנה לסכן את חייה ולבקש מהמלך לבטל את האיגרת. אסתר מסרבת, בשלב ראשון, ומזכירה למרדכי שמי שמגיע אל המלך ללא הזמנה מראש- דינו מוות. מרדכי מבין את דבריה של אסתר כניסיון התחמקות. הוא אומר לה דברים קשים:
"אַל תְּדַמִּי בְנַפְשֵׁךְ לְהִמָּלֵט בֵּית הַמֶּלֶךְ מִכָּל הַיְּהוּדִים.
כִּי אִם הַחֲרֵשׁ תַּחֲרִישִׁי בָּעֵת הַזֹּאת רֶוַח וְהַצָּלָה יַעֲמוֹד לַיְּהוּדִים מִמָּקוֹם אַחֵר וְאַתְּ וּבֵית אָבִיךְ תֹּאבֵדוּ
וּמִי יוֹדֵעַ אִם לְעֵת כָּזֹאת הִגַּעַתְּ לַמַּלְכוּת"
בשלב הראשון, מרדכי מנער את אסתר מנקודה של דאגה עצמית, שאולי יש בה. בשלב השני, הוא נותן לה פרספקטיבה לאומית. עם ישראל נמצא עכשיו בנקודת שפל ומשבר, אבל המבט האמוני והאופטימיות מייצרת וודאות שפתרון ימצא והטוב יצמח. השאלה האם את רוצה להיות חלק מהטוב הזה? הוא חותם בכך, שהברירה שבה מעמידה אותה ההיסטוריה, היא כנראה נקודת הייעוד שלה.
אסתר נכנסת לפעולה, אבל רק אחרי שהיא מתקנת משהו במהלך שמקדם מרדכי.
מרדכי מבקש לפעול למען העם. אסתר מבקש לרתום את העם ולפעול בשמו, מכוח אחדותו:
"לֵךְ כְּנוֹס אֶת כָּל הַיְּהוּדִים הַנִּמְצְאִים בְּשׁוּשָׁן וְצוּמוּ עָלַי וְאַל תֹּאכְלוּ וְאַל תִּשְׁתּוּ שְׁלֹשֶׁת יָמִים לַיְלָה וָיוֹם גַּם אֲנִי וְנַעֲרֹתַי אָצוּם כֵּן וּבְכֵן אָבוֹא אֶל הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר לֹא כַדָּת וְכַאֲשֶׁר אָבַדְתִּי אָבָדְתִּי".
אסתר נכונה לסכן את חייה למען העם, אך מבינה שההצלה מתחילה בכך, שהעם יחזור ויתאחד.
