חופית שלנו

פרשת פקודי- קשר בלתי מותנה

"אֵלֶּה פְקוּדֵי הַמִּשְׁכָּן מִשְׁכַּן הָעֵדֻת אֲשֶׁר פֻּקַּד עַל פִּי מֹשֶׁה..."

רש"י על הפסוק הראשון בפרשתנו מביא שני מדרשי חז"ל כדי להתמודד עם כפילות המילה משכן ועם משמעות הגדרתו כמשכן העדות:

"המשכן משכן - שני פעמים, רמז למקדש שנתמשכן בשני חורבנין על עונותיהן של ישראל.

משכן העדת - עדות לישראל שוויתר להם הקדוש ברוך הוא על מעשה העגל, שהרי השרה שכינתו ביניהם.

המדרש השני הוא מדרש משמח לב, מתאים לפתוח בו את הפרשה המתארת את הקמת המשכן בשל הבשורה המשמחת שיש בו, על כך שנמחל לנו חטא העגל וה' משרה שכינתו בתוכנו, אך המדרש הראשון מעורר קושי, מדוע לתאר את חורבן הבית הכפול עוד בטרם הוקם המשכן?  

כדי לענות על שאלה זו עלינו לעמוד על  כוונת חז"ל בהסבירם את המילה משכן במשמעות של משכון. המשכון הוא חפץ השייך לבעל החוב ומוחזק באופן זמני אצל מי שחייבים לו, כדי לוודא שהחוב ייפרע. משמעות המדרש, אם כן, היא מעודדת, המשכן מייצג את השראת השכינה בתוכנו שהיא נצחית. כשמעשינו אינם ראויים, הוא נלקח מאתנו כמשכון אך ממשיך להיות קיים עבורנו בנסתר. מעשינו אינם מהווים תנאי לקשר בינינו לבין א-לוהים ,אלא לשאלה האם הוא גלוי או נסתר.

מתאים הדבר למגילת אסתר, אל קריאתה אנו מתקרבים, שמדגישה את הקשר וההשגחה של ה' על עמו גם בזמן של הסתר פנים.

כולם מוזמנים למסיבת פורים וקריאת מגילה בבית הכנסת במוצאי שבת 23.3 בשעה 19:00