חופית שלנו

פרשת שמות- עשייה למען הכלל

המיילדות העבריות מתבקשות, ע"י פרעה, להמית את כל הבנים העבריים שנולדים, מיד בעת לידתם, אך הפסוק מעיד עליהם, שבמקום לפחד מפרעה, הן יראות מה' ומבצעות את סירוב הפקודה הראשון בעם ישראל, אל מול פקודה בלתי חוקית בעליל. הפסוקים הבאים מתארים את השכר שנתן להם ה' על כך: וַיֵּיטֶב אֱלֹהִים לַמְיַלְּדֹת וַיִּרֶב הָעָם וַיַּעַצְמוּ מְאֹד: וַיְהִי כִּי יָרְאוּ הַמְיַלְּדֹת אֶת הָאֱלֹהִים וַיַּעַשׂ לָהֶם בָּתִּים. היה  מובן יותר, אילו היו הפסוקים מסודרים כך: וַיְהִי כִּי יָרְאוּ הַמְיַלְּדֹת אֶת הָאֱלֹהִים וַיֵּיטֶב אֱלֹהִים לַמְיַלְּדֹת וַיַּעַשׂ לָהֶם בָּתִּים. העובדה, שזה אינו הסדר, מכריחה אותנו להבין, שהשכר המשמעותי ביותר שקבלו המיילדות למעשיהם, לא היו הבתים להם זכו, אלא עצם העובדה שעם ישראל התרבה והתעצם.

במערכת הבחירות, ההולכת ומתחממת, נאחל לעצמנו מנהיגים, שרואים את הצלחת העם ולא את טובתם האישית, כשכר העיקרי לפעולותיהם.