פרשת תצוה ופורים - מה מגלה המגילה?
שורש המילה 'מגילה' הוא ג.ל.ל והוא מציין במקורו גלגול של דבר עגול. במקרה של מגילת אסתר, או ספר תורה, הכוונה היא לגלגל את הקלף הכתוב סביב עצמו. תפקיד "הגולל" בקריאת בתורה הוא לגלגל את הספר אל סגירתו. אומנם, בהמשך הדרך, הפכה הגלילה למקבילה לדפדוף. כדי להגיע ממקום למקום בספר עליך לגלול אותו. מכאן נבעה המשמעות של השימוש במילה גלילה בימינו- להניע את המיקום בדף, על מסך המחשב, כדי לחשוף פרטים שנמצאים במקום אחר במסמך. העובדה שהגלילה מקבלת משמעות של גילוי ולא רק של כיסוי, מקרבת אותנו לשורש דומה- ג.ל.ה.
ניתן לראות זאת כהזמנה לגילוי הסוד במגילה ובפורים בכלל. מגילת אסתר, היא הספר היחיד בו מסתתר שמו של הקדוש ברוך הוא בתנ"ך. היא מזמינה אותנו להיות מאמינים אקטיביים. אנחנו מוזמנים לבחור לגלות את ההשגחה במציאות. גם מצוות שתיית היין בפורים מכוונת לגילוי זה, בחינת "נכנס יין יצא סוד" . המגילה מגלה לנו שהכל יכול להתהפך והמציאות הנגלית היא, לעיתים, תחפושת לדבר האמיתי. אחד הגילויים של המגילה הוא, שעם ישראל הנראה, על פניו, מפוזר ומפורד לחלקיו מנהגיו ודעותיו מתגלה כנשמע לקריאה "לך כנוס את כל היהודים", המביאה, בסופו של תהליך, להצלה וישועה.
שבת שלום ופורים שמח
