חופית שלנו

פרשת חוקת- צמיחה מלמטה

בפרשת חוקת מתבשר משה שלא יוכל להכניס את ישראל לארץ. טרגית ככל שתהיה ההחלטה הזו, יש לה גם השלכות חיוביות. כשנופלים העצים הגבוהים ביערות הגשם, מתחוללת צמיחה מהירה של עשבים, שיחים ועצים קטנים, שעד עכשיו לא זכו לקבל את אור השמש. באופן דומה הספירה לאחור לסיום תפקידו וחייו של משה, החלה, אך במקביל מתפתח העם ומתגלה רצונו ומעלותיו:

"וַיִּשְׁמַע הַכְּנַעֲנִי מֶלֶךְ עֲרָד יֹשֵׁב הַנֶּגֶב כִּי בָּא יִשְׂרָאֵל דֶּרֶךְ הָאֲתָרִים וַיִּלָּחֶם בְּיִשְׂרָאֵל וַיִּשְׁבְּ מִמֶּנּוּ שֶׁבִי:  וַיִּדַּר יִשְׂרָאֵל נֶדֶר לַה' וַיֹּאמַר אִם נָתֹן תִּתֵּן אֶת הָעָם הַזֶּה בְּיָדִי וְהַחֲרַמְתִּי אֶת עָרֵיהֶם:"- לא משה מגיב לשבי אלא העם.

"אָז יָשִׁיר יִשְׂרָאֵל אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת עֲלִי בְאֵר עֱנוּ לָהּ:" בניגוד לפרשת בשלח שם נאמר אז ישיר משה ובני ישראל, כאן השירה היא שירה ישראלית בלא צורך בהתערבות של משה.