פרשת וישב -על כתונת פסים
"וְיִשְׂרָאֵל אָהַב אֶת יוֹסֵף מִכָּל בָּנָיו כִּי בֶן זְקֻנִים הוּא לוֹ וְעָשָׂה לוֹ כְּתֹנֶת פַּסִּים. וַיִּרְאוּ אֶחָיו כִּי אֹתוֹ אָהַב אֲבִיהֶם מִכָּל אֶחָיו וַיִּשְׂנְאוּ אֹתוֹ וְלֹא יָכְלוּ דַּבְּרוֹ לְשָׁלֹם".
התנהלותו של יעקב נראית בעייתית, במישור ההורי ומעלה שאלה האם לא יכול היה יעקב לצפות את השנאה, שתעורר העדפתו? חז"ל אכן ביטאו את הביקורת הזו: "לעולם אל ישנה אדם בנו בין הבנים, שבשביל משקל שני סלעים מילת(=כמות הבד בכותונת) שנתן יעקב ליוסף יותר משאר בניו - נתקנאו בו אחיו, ונתגלגל הדבר וירדו אבותינו למצרים (מסכת שבת דף י: )" .
ניתן ללמד זכות על יעקב ולהסביר את העדפתו ליוסף כחלק בלתי נפרד מאהבתו לרחל, אמו, וכפיצוי על יתמותו ממנה, אבל ייתכן שההסבר, לא נעוץ במישור הפסיכולוגי פנים-משפחתי. ניתן לאמר שיעקב מוכן לשלם מחיר בלתי נמנע במישור המשפחתי מתוך הבנה שייעודו העיקרי של יוסף הוא לאומי. ייתכן שהכותונת איננה צ'ופר רגשי, אלא התחלה של בניית כוחות ההנהגה, אליה מיועד יוסף. בשלב ראשון נראה שהתוכנית נכשלה והכותונת השיגה מטרה הפוכה, אך לא נדע באיזה אופן הכינה הכותונת את יוסף, למסע אותו הוא צריך לעבור עד למימוש הנהגתו. כך רמזו חז"ל באומרם שפסים הם ראשי תבות: פוטיפר סריס פרעה, ישמעאלים , מדינים.
