חופית שלנו

פרשת בחקותי- בחירה חופשית!?

פרשת בחוקותי מתארת בפני עם ישראל את הבחירה החופשית ואת תוצאותיה:

"אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ וְאֶת מִצְוֹתַי תִּשְׁמְרוּ וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם וְנָתַתִּי גִשְׁמֵיכֶם בְּעִתָּם וְנָתְנָה הָאָרֶץ יְבוּלָהּ וְעֵץ הַשָּׂדֶה יִתֵּן פִּרְיו... וְנָתַתִּי שָׁלוֹם בָּאָרֶץ... וְהִתְהַלַּכְתִּי בְּתוֹכְכֶם וְהָיִיתִי לָכֶם לֵא-לֹהִים וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי לְעָם...   וְאִם לֹא תִשְׁמְעוּ לִי וְלֹא תַעֲשׂוּ אֵת כָּל הַמִּצְוֹת הָאֵלֶּה... וְאִם בְּחֻקֹּתַי תִּמְאָסו... אַף אֲנִי אֶעֱשֶׂה זֹּאת לָכֶם...וְאִם עַד אֵלֶּה לֹא תִשְׁמְעוּ לִי וְיָסַפְתִּי לְיַסְּרָה אֶתְכֶם שֶׁבַע עַל חַטֹּאתֵיכֶם"

יש חשיבות גדולה להעמדת התנאים והנכחת הבחירה ותוצאותיה מראש, בכך שהיא מחדדת את העובדה שהאחריות לגורלנו היא עלינו ועל מוסריותנו. תחושה זו, אף מתחדדת כשחלק האזהרות כולל חמישה שלבים, או קללות, כשבסוף כל שלב, יש בדיקה, האם "התאפסנו על עצמנו"? האם נוכל לעצור את ההתדרדרות? רק אם התשובה היא שלילית מתדרדרים לשלב הבא.

אולם יש מחיר לא קטן, לכך שמערכת היחסים עם הקב"ה היא מותנית. האומנם, אם לא נלך בדרכיו, לא נהיה לו לעם? וכי ילד שלא הולך בדרכי אביו, מפסיק להיות לו לבן? התשובה לכך נעוצה בסוף דברי הקללה, שם אנו מגלים, שההתדרדרות איננה אינסופית. כשמגיעים ל"תחתית החבית", מבינים שיש מצע של קשר, שהוא בלתי מותנה:

"וְזָכַרְתִּי אֶת בְּרִיתִי יַעֲקוֹב וְאַף אֶת בְּרִיתִי יִצְחָק וְאַף אֶת בְּרִיתִי אַבְרָהָם אֶזְכֹּר וְהָאָרֶץ אֶזְכֹּר...וְאַף גַּם זֹאת בִּהְיוֹתָם בְּאֶרֶץ אֹיְבֵיהֶם לֹא מְאַסְתִּים וְלֹא גְעַלְתִּים לְכַלֹּתָם לְהָפֵר בְּרִיתִי אִתָּם כִּי אֲנִי ה' אֱ-לֹהֵיהֶם"