פרשת וישלח- " קָטֹנְתִּי מִכֹּל הַחֲסָדִים"
במצבים רבים בחיים אנו עומדים מול המציאות בתחושה של "מגיע לי" ,"חייבים לי". תחושה זו היא מתכון לכעסים ואכזבות ובסופו של דבר מביאה לידי תסכול. יעקב אבינו נמצא במצב דומה, כאשר הוא חוזר לארץ לאחר עשרים שנה בחרן עם הבטחה שה' ירבה את זרעו ובניגוד לכך, עשיו בדרך אליו עם גדוד של אנשיו, מה שנראה, על פניו, כאיום ממשי על חייו וחיי ילדיו. הוא פונה אל ה' בתפילה ומזכיר את ההבטחה אבל מקדים לה הקדמה חשובה: " קָטֹנְתִּי מִכֹּל הַחֲסָדִים וּמִכָּל הָאֱמֶת אֲשֶׁר עָשִׂיתָ אֶת עַבְדֶּךָ כִּי בְמַקְלִי עָבַרְתִּי אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה וְעַתָּה הָיִיתִי לִשְׁנֵי מַחֲנוֹת הַצִּילֵנִי נָא מִיַּד אָחִי... וְאַתָּה אָמַרְתָּ הֵיטֵב אֵיטִיב עִמָּךְ וְשַׂמְתִּי אֶת זַרְעֲךָ כְּחוֹל הַיָּם אֲשֶׁר לֹא יִסָּפֵר מֵרֹב". ניתן ללמוד מאבינו יעקב לבקש מתוך ענווה. לצאת מנקודת מוצא ששום דבר בחיינו אינו מובן מאליו ורק מתוך הכרת הטוב על מה שיש, ניתן לבקש את מה שחסר.
