פרשת "לך-לך" – לאן ?
אנו נמצאים בתקופה מאתגרת. אחרי שספגנו מכה כואבת, שלא חווינו כמותה עשרות שנים ובתקופת המתנה, מלאה בסימני שאלה וחוסר וודאות לקראת שלבי לחימה, שבעצמם יהוו אתגר בסדר גודל משמעותי. כל זאת, בלי להזכיר את הצפוי לנו "ביום שאחרי".
אני מבקש לקחת כוחות והכוונה, מאבינו אברהם.
"וַיֹּאמֶר ה' אֶל אַבְרָם לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ. וְאֶעֶשְׂךָ לְגוֹי גָּדוֹל וַאֲבָרֶכְךָ וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ וֶהְיֵה בְּרָכָה. וַאֲבָרֲכָה מְבָרְכֶיךָ וּמְקַלֶּלְךָ אָאֹר וְנִבְרְכוּ בְךָ כֹּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה".
אברהם זוכה להתגלות, הכוללת ציווי וברכה. הברכה מייצרת ייעד אישי, לאומי ואוניברסלי ומבטיחה סימני קריאה, אך הציווי מבקש מחיר והוא כולל בתוכו סימן שאלה, שהוא ראשון מיני רבים. השאלה היא, מה היא ארץ היעד? ומדוע ה' לא מגלה אותה לאברהם?
אחד ההסברים לכך הוא, שאברהם נדרש להתנתק ממולדתו ומבית אביו כדי לזכות לגלות את היעד החדש. קל יותר להתנתק מנקודת מוצא, כשהיעד כבר ידוע, אך אברהם נדרש לוותר על האחיזה במוכר, לטובת המקום של החיפוש, הספק וסימני השאלה, לפני שיוכל ליהנות מהוודאות ומשמחת ההגעה ליעד. חוסר היכולת להזין את הכתובת החדשה ב"ווייז", מחייבת סבלנות עמוקה, תהליך התבוננות, חיפוש וצמיחה פנימית.
בהשלכה אלינו, המציאות דורשת מאתנו הירתמות מעשית מהירה ובה ממוקדת תשומת הלב שלנו, אולם השאיפה להגיע לייעד ולייצר מטרת עתיד ראויה, דורשת מאתנו סבלנות וחיפוש. בראש וראשונה, נכונות להשתחרר מן הקונספציה. זוהי וודאי משימה הנדרשת מגופי המודיעין, אך הבשורה תהיה קטנה מאד, אם רק שם יתרחש חשבון נפש.
אם נרצה לבקש לעצמנו קומה חדשה, כדאי שכולנו נהיה נכונים להיעזר זה בזה, לא רק תחת האלונקה, אלא גם כדי למצוא, בעזרת ה', דרך משותפת ראויה אל עבר השלמת ייעודו של עם בני אברהם.
