פרשת וארא- מכות מצרים כשיקוף לחברה מרושעת.
בדרכים שונות ניתן להסביר את בחירת המכות המסוימות, אתמקד הפעם בשתיים הראשונות. מכות "דם" ו"צפרדע" מכוונות כנגד היאור(הנילוס), שהיה עורק החיים, במעמד של אל במצרים. בעימות עם האל המצרי, יש תגובה לטענת פרעה לא ידעתי את ה׳. בהפיכת המים לדם יש שיקוף לחברה המצרית על רשעותה: מימי היאור הופכים לדם כי הם כבר מלאים בדם, דם הבנים הנולדים לישראל, אותם השליכו המצרים ברשעותם ליאור. המכה רק מונעת את המשך ההכחשה העצמית.
מכת צפרדע לא פוגעת במשהו אקוטי כמו מי השתייה אבל הרעש מחריש האוזניים שמייצרות מיליוני הצפרדעים, העולות מן היאור מזכיר למצרים, את צרחות הילדים וצעקות המשפחות שבניהם הושלכו ליאור. הפסוק מתאר את כניסת הצפרדעים לחדרי השינה, למטבחים ולתנורים כתוכחה למצרים: "היאך יכולתם לישון בשקט ולהמשיך את סעודותיכם בעודכם משליכים ילדים ליאור? " בעזרת המכות לומדים המצרים ודרכם העולם כולו, על החומרה שיש בקיום חברה מרושעת.
