להאיר מתוך החשיכה
חג החנוכה חל בתקופת השנה בה הימים הם הקצרים ביותר. דווקא העובדה, שהאור הטבעי הוא המצומצם ביותר , מזמינה אותנו להארה אקטיבית בהדלקת הנרות.
אנו מדליקים את החנוכיה כלפי רשות הרבים, על מנת להפיץ את האור ולפרסם את הנס.
השמן המובחר להדלקה הוא שמן הזית, שבו נעשה נס פח השמן.
אך ישנה משמעות נוספת לבחירה בשמן הזית , העולה מהתלמוד במסכת מנחות :
"ואמר רבי יוחנן: למה נמשלו ישראל לזית? לומר לך: מה זית אינו מוציא שמנו אלא ע"י כתיתה, אף ישראל אין חוזרין למוטב אלא ע"י יסורין."
המשמעות הפשוטה של המשפט אינה מחמיאה לנו ומועידה לנו, לאורך ההיסטוריה, ייסורים רבים, אך יש בו צד משמעותי ומנחם.
ישנם אלו, שהייסורים והכתישה מכניעים אותם, או מכבים את התלהבותם.
אנו יודעים איך לצמוח מהייסורים כמו בהיסטוריה המוקדמת שלנו כעם- "כאשר יענו אותו כן ירבה וכן יפרוץ."
בונים בסיס של אור ושל טוב, שיצליח להתמודד מול החושך.
יהי רצון, שנדע לצמוח מתוך ההתמודדות עם החושך והרוע המתרגש עלינו.
למצוא בתוכנו את האור ולהפיץ אותו סביב , עד שנזכה, בע"ה, להגיע למשמעות נוספת שמסמל הזית , כאשר הוא ממוקם בפי היונה .
