רשת ויחי- איחוי הקרע
"ברגעים האחרונים" של ספר בראשית אנו מופתעים לגלות שגדלות נפשו של יוסף ומאמציו לסלוח לאחיו כמעט ירדו לטמיון. האחים מעלים בדעתם, שיחסו היה חלק מהכבוד שרחש לאביו ומשמת יעקב, הם חוששים שיוסף ירצה לנקום בהם, על כך שניסו להורגו. על פי חז"ל הם משקרים ליוסף ובודים מליבם ציווי שציווה יעקב לפני מותו שיוסף יסלח להם. יוסף בוכה למשמע הדברים, אולי מתוך תסכול שאחיו לא מאמינים לכנות סליחתו:
"וַיִּרְאוּ אֲחֵי יוֹסֵף כִּי מֵת אֲבִיהֶם וַיֹּאמְרוּ לוּ יִשְׂטְמֵנוּ יוֹסֵף וְהָשֵׁב יָשִׁיב לָנוּ אֵת כָּל הָרָעָה אֲשֶׁר גָּמַלְנוּ אֹתוֹ. וַיְצַוּוּ אֶל יוֹסֵף לֵאמֹר אָבִיךָ צִוָּה לִפְנֵי מוֹתוֹ לֵאמֹר. כֹּה תֹאמְרוּ לְיוֹסֵף אָנָּא שָׂא נָא פֶּשַׁע אַחֶיךָ וְחַטָּאתָם כִּי רָעָה גְמָלוּךָ וְעַתָּה שָׂא נָא לְפֶשַׁע עַבְדֵי אֱלֹהֵי אָבִיךָ וַיֵּבְךְּ יוֹסֵף בְּדַבְּרָם אֵלָיו. וַיֵּלְכוּ גַּם אֶחָיו וַיִּפְּלוּ לְפָנָיו וַיֹּאמְרוּ הִנֶּנּוּ לְךָ לַעֲבָדִים. וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם יוֹסֵף אַל תִּירָאוּ כִּי הֲתַחַת אֱלֹהִים אָנִי. וְאַתֶּם חֲשַׁבְתֶּם עָלַי רָעָה אֱלֹהִים חֲשָׁבָהּ לְטֹבָה לְמַעַן עֲשֹׂה כַּיּוֹם הַזֶּה לְהַחֲיֹת עַם רָב. וְעַתָּה אַל תִּירָאוּ אָנֹכִי אֲכַלְכֵּל אֶתְכֶם וְאֶת טַפְּכֶם וַיְנַחֵם אוֹתָם וַיְדַבֵּר עַל לִבָּם".
יוסף חוזר ואומר להם שהוא לא נע על ציר של האשמה, הוא לא שואל למה עשו לי אחי ככה? אלא לשם מה סיבב ה' את המציאות ככה? מה, אם כן, נותר לו לנחם אותם ולדבר על ליבם?
ייתכן שיוסף מגלה, שבמה שאמר להם עד עכשיו, לא היה די. עד עכשיו הם רצו שיסלח להם על אשמתם והוא אומר להם, אין לי מה לסלוח לכם, כך היה צריך לקרות: "וְעַתָּה לֹא אַתֶּם שְׁלַחְתֶּם אֹתִי הֵנָּה כִּי הָאֱלֹהִים". עכשיו יוסף מבין שחלק מתהליך הריפוי של האחים, הוא ההכרה באשמתם והיכולת לסלוח להם.
בכל קרע וכאב בין בני אדם, נדרשת תקשורת טובה ופתיחות כדי להבין מה נדרש לצורך ריפוי.
