חופית שלנו

פרשת דברים – לקראת תשעה באב

פרשת דברים פותחת את ספר ההכנה לכניסה לארץ, המורכב בעיקר משני נאומים של משה. הנאום הראשון מכיל סקירה היסטורית, עבור הדור הצעיר הנכנס לארץ. והנאום השני הוא נאום המצוות, המכיל מצוות שעתידות להתחדש מתוך הכניסה לארץ, לצד מצוות וותיקות, שמקבלות זווית, או הסברה חדשה לטובת הדור החדש. הנאום ההיסטורי, שפותח את הספר מבקש מעם ישראל ללמוד מהדור הקודם, מארבעים השנים החולפות, למען העתיד. זוהי הדרכה לדורות:

"זְכֹר יְמוֹת עוֹלָם בִּינוּ שְׁנוֹת דֹּר וָדֹר שְׁאַל אָבִיךָ וְיַגֵּדְךָ זְקֵנֶיךָ וְיֹאמְרוּ לָךְ".

הלימוד מהעבר הוא הכרחי לכינון העתיד. מפורסם הסיפור על נפוליאון שיצא, ערב אחד, לסיור בעיר. היה זה בליל ט' באב והוא ראה מקום חשוך עם מעט נרות דולקים. כשנכנס ראה שמדובר בבית הכנסת. יהודים ישבו שם על הרצפה וייללו מרות. שאל אותם נפוליאון מדוע הם בוכים. ענו לו בגלל חורבן בית המקדש שלנו. שאל אותם: מתי זה קרה? הגנראלים שלי לא דיווחו לי על זה. זה קרה בשנים האחרונות? אמרו לו: זה התרחש לפני 2000 שנה. הסתובב נפוליאון ואמר לחייליו: עם שמסוגל לבכות כך על עברו - יש לו עתיד!

אבל לאומי, בדומה ללימוד מההיסטוריה, גם הוא מתייחס לעבר, על מנת לבנות עתיד, אך הוא אינו מסתפק בידיעת העבר. באבל לאומי, אנו מעוררים את הכאב בתוכנו כדי להעמיק את חשבון הנפש, הגעגוע והציפייה. "כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה בשמחתה."

השנה, בתשעה באב, המקום בנפש של אבל לאומי, מאד נוכח עבורנו. נישא תפילה, שנזכה להעמיק ולבנות בעזרתו בניין של נחמה.

בשני בערב 12.8 ליל תשעה באב, תתקיים תפילת ערבית וקריאת מגילת איכה בשעה 19:50 בבית הכנסת. בשעה 21:15 בביתנו, מפגש שיח פתוח בנושא "שבר, חשבון נפש ולקיחת אחריות". מוזמנים באהבה לקחת חלק.