פרשת כי תצא "תנו לחיות לחיות"
בפרשתנו מצוות רבות שנועדו לעצב חברה מוסרית לקראת הכניסה לארץ. מהן מצוות בעלות הגיון בולט, מובן ומעורר הזדהות ומהן נראות כחוקים שרירותיים. אחת מהן, היא איסור שעטנז- האיסור ללבוש בגד המורכב מצמר ומפשתן: "לֹא תִלְבַּשׁ שַׁעַטְנֵז צֶמֶר וּפִשְׁתִּים יַחְדָּו". אולם גם בו מנסה הרב קוק(בספרו חזון הצמחונות והשלום) לתת טעם והסבר: לבישה משותפת של צמר ופשתן מבטאת השוואה ביניהם ואילו התורה מעוניינת ליצור הפרדה בין השימוש בצמר, המחייב התחשבות בעולם החי וגזיזתו באופן מותאם לחיי הכבשים, לבין השימוש בפשתן מן הצומח שניתן לנצלו באופן מלא.
בימינו יש מקום לעורר את הלב גם כלפי ניצול יתר של עולם הצומח והתחשבות בו. בעוד אנו צופים ביערות האמזונס שנשרפים ונזכרים במילים מהפרשה הקודמת: "כי האדם עץ השדה"...